תשובות בנושא רבנים, אמונה, חטא.

  1. על מה אבדה הארץ?

  2. ר' שמואל דוד: מפני חטאנו גלינו מארצנו.
  3. גירוש יהודים מביתם בידי יהודים, בא עלינו משום שחטאנו?
    וא"כ מה החטאנו?ושל מי החטא, של הציונות הדתית?
    של תושבי גוש קטיף?
    של עם ישראל בכלל !?
    ר' שמואל דוד: גירוש יהודים מארצם הוא סימן ברור לנסיגה חלקית בתהליך הגאולה.

  4. האם גירוש יהודים מגוש קטיף הוא סימן לאתחלתא דגאולה?

  5. ר' שמואל דוד: אולי חטא הכללי של עם ישראל, הפותח יום יום עתון יראה את כל החטאים שמנו נביאי בית ראשון. קרוב יותר להניח וגם מוסרי יותר שלא לדפוק על חזה הזולת, שמפני חטאנו שלנו! וכי אין בנו קמצא ובר קמצא בסגנון מודרני?(כמה פלגנות במחננו, מרכז הרב והר המור, ישיבות הקן ושאר הישיבות, המצדדים בשיטת רבדים והמתנגדים לה, תנ"ך בגובה העיניים או לא. והכל תוך כדי חרמות על החושבים אחרת)
  6. למה עשה ה' זאת לנו?
  7. ר' שמואל דוד: כדי שנתעורר ונפשפש במעשינו (אם רואה אדם שיסורים באים עליו ...הרכות ה ע"א)
  8. מהי משמעות הסתר הפנים שהיה לנו ולעמנו?

  9. ר' שמואל דוד: הסתר פנים זמני. אנו מאמינים שממנו תצמח ישועה בקצב מזורז וגבוה יותר. עת צרה היא ליעקב וממנה יושע.
  10. האירוע הטראומטי הזה, האם יש בו משום פגימה באמונה שאנו מצויים בתהליך של גאולה?

  11. ר' שמואל דוד: לא. הגירוש מהוה נסיגה מסוימת מתהליך הגאולה. אבל גם חטא העגל המרגלים היו כך בגאולת מצרים, וביטול הצהרת כורש היווה נסיגה  כזו בתהליך הגאולה השני. התהליך אינו מתבטל, הוא נעצר ואף נסוג, אך אנו מקווים מאמינים ובוטחים שנסיגה זוזמנית היא.
  12. מה דין של פסקי רבנים המקבלים משכורתם מקופת רָשות הנוגדת תורה, כשהם פוסקים בענייני דת ומדינה והיחסים ביניהן?

  13. ר' שמואל דוד: כלום מדובר ברשעים? היעלה על הדעת לפסול את כל רבני המדינה.
  14. האם החורבן מורה, חלילה, על עשרות שנים של מסירות נפש לכיבוש הארץ, של תפילות ודמעות שהיו לריק ח"ו?

  15. חס וחלילה, לא היה לריק. איננו מודדים רק במבחן התוצאה, והלוא כלל בידנו לפום צערא אגרא.
  16. האם לא הייתה זו טעותם של כל הרבנים שאמרו "לא בכוח" ובגלל זה הרשה לעצמו השלטון להפעיל נגדנו כוח רב לגרשנו?

  17. ר' שמואל דוד: שתי מצוות הן: יישוב הארץ וכיבוש הארץ. יישוב הארץ זו מצווה המוטלת על הפרט, כיבוש הארץ אינה מתקיימת  כי אם על ידי הכלל, ולכן הלכתית לא היה נכון לפעול בכח.
  18. האם יש סיכוי לאחד את הנהגת התורה לכל פלגיה? ואיך אפשרי הדבר?

  19. ר' שמואל דוד: אפשר לאחד רק אם יש כבוד הדדי ודעתו של כל זרם נשמעת בכבוד הראוי. כיום כאשר הרבנים החרדים אינם מתייחסים אל רבנינו כשווים בתורה וביראה (ואף בתוך במחנה שלנו הזקנים מכנים את הצעירים רבלך ומזלזלים בהם ובמשנתם) אין לאחדות כל טעם.
  20. האם יש סיכוי לאחד את הנהגה הפוליטית של שומרי התורה לכל פלגיהם לנוכח המצב השפל שבו נתונה הדת במדינה וכדי להיות כוח משפיע וקובע את מדיניות הממשלה? ואיך אפשרי הדבר?

  21. ר' שמואל דוד: הנהגה פוליטית לא טוב שתתאחד אבל חשוב ליצור חזית דתית.
  22. כיצד הגענו לכך שנוצרה אחדות שלטונית כדי לגרשנו?

  23. ר' שמואל דוד: אי אפשר להתעלם מכך שכבר שנים רבות יש שתי אסכולות לגבי יש"ע. הוסף על כךאת הניתוק הנפשי שגרם לכך שרבים מאוד אינם יודעים כלל היכן שוכנים הישובים, ורבים יותר לא ביקרו מהם לעולם, ותבין שאין כאן רדיפה אלא ניתוק.
  24. לאן הלכו זכויות התפילות של רבבות?

  25. ר' שמואל דוד: קוה אל ה', וגם אם לא תיענה מיידית, חזק ויאמץ לבד ושוב קוה אל ה'. רבונו של עולם אינו בידנו, התפילות אינן מתכון בטוח. מותר לאבא לסרב לבקשת ילדיו, והוא נשאר אבא טוב. התפילות קרבו אותנו אל ה', ולכן הן לא היו לריק.
  26. האם הייתה נכונה הכוונה האמונית בלבד, ללא נקיטת היבטים פרקטיים, דבר שגרם הפסד כספי לצדיקי הגוש?

  27. ר' שמואל דוד: כאשר אדם זורע במדבר, אז כאשר ידוע בוודאות שהשנה תהיה שחונה, לא נאמר עליו מאמין בחי עולמים וזורע. ולכן הרחבת בית בעת האחרונה היתה הנחת מעות על קרן הצבי ולא אמונה. מה שאין כך הזריעה  לצורך פרנסה, כי אם לא היה גירוש ולא היה זורע, ממה היה מתפרנס? לכן הזריעה היתה במקום, והיתה בבחינת מאמין בחי עולמים וזורע.
  28. אמונה כנגד רציונליזם - האם גישה זו לא הגביהה את להבות האמונה על חשבון שבר נפשי וחומרי של תושבים צדיקים וקדושים?

  29. ר' שמואל דוד: ביטחון בה' אינו ביטחון שאקבל את שאני מבקש. ביטחון פירושו אמונה שהכל מה', ובחשבון כולל הכל לטובה.
  30. האם היה מוצדק הלחץ החברתי שלא לארוז כדי לא להחליש - כפי המושג ש"תחילת ניסה נפילה"?

  31. ר' שמואל דוד: היה מוצדק. אך אין לדון אדם שנהג אחרת.
  32. מהו האתגר העומד לפתחנו היום?

  33. ר' שמואל דוד: א. להתחבר לעם ישראל בכל דרך אפשרית.
    ב. שעוד ועוד אנשים אמוניים ימלאו את שדרות הפיקוד בצה"ל, את התקשורת הכתובה והאלקטרונית, ואת לשכות השופטים.
  34. "בכל מאודך" - האם היו צריכים לעמוד בניסיון זה על מצוות ישוב ארץ ישראל?

  35. ר' שמואל דוד: בכל מצוות עשה הכלל הוא הכלל הוא עד חומש מנכסיו. מצוות ישוב הארץ אינה יוצאת מכלל זה.
  36. מהי המשמעות של 6,000 ניסים בירי הפצמרי"ם ולאחריהם גירוש ללא נס של ביטולו?

  37. ר' שמואל דוד: ה' לא רצה שיפגעו פיסית, אלא רק שיגורשו. או משום שדי בכך כדי שנתעורר, או משום שלצדיקים אלה לא רצה ה' שתהיה פגיעה בנפש.
  38. האם לא היה חילול השם בעצם הדבר שהחילונים הראציונלים, כביכול, ראו אנשי אמונה יהודים בנפילתם ואילו הם הצודקים בכפירתם בנס?

  39. ר' שמואל דוד: בכל הסתר פנים יש מימד של חילול ה'.
  40. למה לא פסקו הרבנים "שעת השמד" אם היו איסורי תורה?

  41. ר' שמואל דוד: האם שעת שמד היא גם כאשר יהודי מורה לבצע עגירה?
    האם שעת השמד היא כאשר עושה כו להנאתו ולא כדי להעביר על הדת?
    אם שעת השמד היא כאשר חלק נכבד מהעם חושב (בטעות) שהדבר לטובת עם ישראל?
  42. האם יש לומר כיום תפילה לשלום המדינה? ואם כן, האם צריך לבוא שינוי בנוסח?

  43. ר' שמואל דוד: וכי אין אנו רוצים בלום המדינה? ודאי שיש להתפלל לשלומה. וכי אין אנו צריכים לבש שה' ישלח אורו ואמיתו לראשיה שריה ויועציה? אך בהחלט יש מקום לשקול בכובד ראש שינוי נוסח.
  44. איך רבנים יכלו לתמוך בממשלת ההתנתקות?

  45. ר' שמואל דוד: מי תמך?

    תשובות בנושא צה"ל.

  46. האם קיימת מצווה כיום לשרת בצבא ?

  47. ר' שמואל דוד: ודאי. לאן נעלמה מצוות ההגנה על תושבי הארץ ומצוות כיבוש הארץ.
  48. האם מפני שצה"ל גירש יהודים אין להתגייס לצה"ל ואפילו במחיר אי השתתפות במלחמה "להציל ישראל מיד צר", או יש דרך לוודא רק שנתגייס כדי להציל ישראל ולא לגרש ישראל?

  49. ר' שמואל דוד: צריך לזכור שעיקר הכח של צה"ל, עיקר הזמן, האימונים ועוד הם כנגד אויבים מבחוץ. ולכן ודאי שיש להתגייס.
  50. בצה"ל נשברה לכאורה "קדושת השבת" על ידי הגירוש ומחסומיו, נשברה "קדושת המחנה" מהשילוב הראוי, ונשברה קדושת ארץ ישראל על ידי גירוש והעמדת חוקי הצבא מעל חוקי התורה - האים אנו נותנים הכשר לכך בשירות הצבאי?

  51. ר' שמואל דוד: גדול קידוש ה' שבשירות הצבאי יותר מחילול ה' שכאילו יהיה בכך הכשר למעשים פסולים ובפרט שאנו מוחים כל העת נגדם.
    יש לתקן את הדרוש , בלי לפגוע בחובה ובנכונות להתגייס.
    צריך להתריע על העיוותים הקיימים, ובעזרת ה' ככל שירבו מפקדים יראי שמים, כך המצב ילך וישתפר.
  52. האם היה נכון להראות אהבה לכוחות הגירוש ולרקוד איתם, או שזהו מוסר נוצרי של הגשת הלחי השנייה והתרפסות של מובס?

  53. ר' שמואל דוד: היה צריך להפריד בין המפקדים הבכירים לבין הזוטרים והחיילים. מהמפקדים הבכירים (מרמת מג"ד ומעה) היה עלינו לדרוש להתפטר. מתוקף תפקידים ם יודעים בוודאות עד כמה הגירוש לא פתר שום בעיה ורק נתן רוח גבית לטרור. אתם היה אסור לרקוד. כלפי הזוטרים יותר היה חשוב להראות כי הכעס לא היה מופנה אליהם אישית.
  54. מה נאמר למי שאינו מוכן למסור את הנפש להגנת יושבי בתי הקפה בת"א והנהנתנים שם, ששמחו לאיד אחיהם?

  55. ר' שמואל דוד: אי אפשר ואסור ליצור שני עמים ושני צבאות, צבא תל אביב וצבא יש"ע. אנחנו עם אחד, צבא אחד, על כל חילוקי הדעות העזים שלפעמים באים לידי ביטויים מאוד מכוערים.
  56. האם הליכה לצבא יכולה להיחשב לפחות כמו "מבצע פנים אל פנים"?

  57. ר' שמואל דוד: הליכה לצבא היא מצווה המוטלת על כל אחד.
    >מבצע פנים אל פנים זו מצווה היכולה להיעשות על ידי אחרים.
  58. האם יש לומר "מי שברך" לחיילי צה"ל בכל מעשי ידיהם, או יש לשנות הנוסח?

  59. ר' שמואל דוד: בהחלט יש לדלג על פסקה זו.
  60. סירוב פקודה כן או לא? החלטה לאחר החורבן אב תשס"ה על כל צרה שלא תבוא?

  61. ר' שמואל דוד: אין עונים על שאלה שאינה רלוונטית.

    תשובות בנושא הלכות מדינה - ציונות.

  62. האם מותר לממשלה לגרש יהודים או אזרחים מתחומי שלטונה כדי להעביר את השליטה לעם אחר ?

  63. ר' שמואל דוד: האם מצוות כיבוש הארץ עומדת מעל פיקוח נפש?
    בשאלה זו דשו רבים.
    בישיבות הקו מקובל לאמר כי ארץ ישראל עומדת מעל הכל.בבית המדרש של ישיבת הר עציון למדנו כי שלום ופקוח נפש קודמים. ולכן רשאית ממשלה בישראל להחליט על צעד של נסיגה אם יש תמורה משמעותית.
  64. ציונות של גירוש יהודים, האם היא כזאת אם היא מצדיקה את המעשה כצעד לפיתרון בעיות דמוגרפיות בתוך המדינה?

  65. ר' שמואל דוד: פתרון בעיות דמוגרפיות אינו סיבה כלל וכלל לגירוש יהודים.
  66. האם יש קווים אדומים בין שומרי אמוני ישראל לבין המדינה, לא נותרת אלא מרידה או מסירות נפש?

  67. ר' שמואל דוד: יש קווים אדומים.
  68. אי תשלום מלוא הפיצויים למגורשים, האם מעשה זה יוצר מעמד "מדינא דמלכותא" "לדינא דחמסנותא"? ואם כן, מהי המשמעות ההלכתית לכך?

  69. ר' שמואל דוד: יש להתקומם ולהיאבק על כל עוולה מוסרית, מעבר לכך איני רואה כל משמעות.
  70. מהו המעמד ההלכתי של המדינה , הממשלה וכוחות הביטחון?

  71. ר' שמואל דוד: למדינה יש מעמד הלכתי נכבד:כיבוש הארץ, עזרה בישוב הארץ, בהפסקת חילול ה' שבגלות ועוד.
    כוחות הביטחון מקיימים מצוות כיבוש הארץ כל רגע.
    לממשלת ישראל יש להתייחס בכבוד כמייצגת העם היהודי, אך להיאבק בעמדותיה שאינן על פי התורה.
  72. האם יש להמשיך ולקדש את הממלכתיות ? האם לא הייתה זו טעות מלכתחילה לקדשה?

  73. ר' שמואל דוד: ממלכתיות זו מדינה, וכאמור יש בה מימד של קדושה, אך אין הוא מוחלט.
  74. התנגשות דמוקרטיה-והלכה, או התנגשות עם ישראל וארץ ישראל, מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה . מה גדריהם היום? ועד כמה?

  75. ר' שמואל דוד: בהתנגשות הלכה ודמוקרטיה – יש לנהוג על פי הלכה.
    בהתנגשות בין עם ישראל לארץ ישראל – עם ישראל קודם.
    אך יש להעיר כי שאלת ההתנגשות על שני חלקיה אינה אמיתית והיא רק למראית עין.
    מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה – מדינה יהודית קודמת. אם היא תיהפך למדינת כל אזרחיה – תפקע קדושתה.
  76. האם קיים מצב הלכתי של יציאה מכלל ישראל על ידי מעשים מיוחדים?

  77. ר' שמואל דוד: יש מומרים ואפיקורסים. קיים מצב של אלו שאינם משתתפים בשמחתם ובצרתם. ואני חושש שלא רחוק היום שיהיו לנו כאלה.

    תשובות בנושא יחס לחברה.


  78. האם צדקו החרדים ביחס לחילונ
    ים, למדינה, להבידלות מן העדה הרעה?
  79. ר' שמואל דוד: לא צדקו בכלום. ההתנתקות היא במידה מסוימת מחמת הבדלות מסוימת שלנו. יש לשרת בצבא, יש להיות מעורים במדינה, וסוף הטובה לבוא.
  80. איך קרה שרוב העם אישר,לכאורה, וחברי הכנסת נתנו רוב לגירוש?
  81. ר' שמואל דוד: רוב העם לא אישר. אני משוכנע כי במשאל עם הצעת התנתקות  היתה לא ק נופלת, אלא אף מתרסקת.
    חברי הכנסת מאכזבים בהרבה מאוד תחומים. הם מצביעיםבלי להבין על מה, ואף בלי לנסות להבין. הם מצביעים בניגוד לצו מצפונם , הם שומרים על כסאם בכל מחיר (כמובן, לא כולם) וזה מאכזב.
  82. האם הייתה טעות בשת"פ עם החילונים בהקמת המדינה, והדרך החרדית של הימנעות משיתוף פעולה הייתה נכונה?

  83. ר' שמואל דוד: לא היתה טעות. במה הדרך החרדית הוכיחה את עצמה יותר מדרכנו?
  84. האם התחברות לחילונים אין בה משום התחברות ל"רשע"?

  85. ר' שמואל דוד: ברשעות אין להתחבר אליו, למופעי תרבות שאינם מתאימים אין ללכת עימו. בדברים אחרים למה לא?   
  86. מהו ההבדל בין "רשע" לתינוק שנשבה?

  87. ר' שמואל דוד: רשע הוא מורד בה'. תינוק שנשבה אינו יודע כלל מיהדותו, הוא אנוס.
  88. אילו קשרי גומלין עלינו לקיים עם החברה הישראלית לכל גוניה?

  89. ר' שמואל דוד: אהבה ואחווה שלום ורעות תוך כדי עמידה בלתי מתפשרת על דרכנו.
  90. האם נהגו נכון מנהיגי הציבור הדתי לאומי כשנתנו יד לטומי לפיד להקים את הממשלה ללא חרדים?

  91. ר' שמואל דוד: כן, הבעיה לא היתה עם שינוי, אלא עם מנכ"ל ראש ממשלה דאז.
  92. האם הכרזת חרם על העיתונות הכתובה "מעריב" "ידיעות" "הארץ" ועל כל ערוצי הטלוויזיה, שכולם היו עוינים לנו, יועיל גם כחזרה בתשובה של דורנו וכמרד כנגד תרבות החילון?

  93. ר' שמואל דוד: כן. וטובה שעת אחת קודם.
  94. האם הדמוגרפיה הערבית הפחידה את העם, או אולי דווקא הדמוגרפיה הדתית היהודית הפחידה אותו?

  95. ר' שמואל דוד: הדמוגרפיה הדתית אינה מפחידה אף אחד, פרט לקומץ פוליטיקאים.
  96. האם העמדת צדיקי גוש קטיף כנצרכים מבלי שהמנהלת תדאג להם באופן יעיל חוץ מאשר פרסומת לעצמה, באה כדי לעורר אותנו, הציבור הדתי?את עם ישראל? או שהיה בכך משום התעלמות רציונאלית של כיווני ההנהגה הרוחנית שלנו?

  97. ר' שמואל דוד: העמדת המפונים לנצרכים הוציאה מהציבור שלנו את כל הטוב שבו ותשובת המשקל לאדישות מסויימת שלנו.
  98. לקחת פיצויים מהמדינה האם זה מהווה הכרה לשת"פ באיסור או נחשב מציל מידם?

  99. ר' שמואל דוד: ודאי שמותר כפיצוי וכחלק מהאפשרות להבנות מחדש.
  100. האם יש איסור לשת"פ עם רשויות המשפט האחרות של המדינה או יש היתר של מציל מידם?

  101. ר' שמואל דוד: יש לשת"פ.