התפילין על פי הסוד
למה ישנן שני סוגי שי"ן בתפילין? טעם שי"ן של ג' ראשין: בזכות האבות - אברהם, יצחק ויעקב טעם שי"ן של ד' ראשין: בזכות האמהות - שרה, רבקה, רחל ולאה. זכות אבות בימין וזכות אמהות בשמאל. טעם נוסף: ש' בגימטריה 300. פעמיים ש' הם 600. שתיהן מילה אחת, שקוראין אותה שש והרי 606, ושבעה ראשין שלהם הרי תרי"ג (613). כאשר אנו מניחים תפילין אנו צריכים לזכור שברצוננו לקיים את כל תרי"ג המצוות. |
כיסוי הפרשיות, רמז לתחיית המתים
מה שמכסים הפרשיות ברצועת קלף, בשער ובגידין (=חוטים מיוחדים העשויים מגידי בהמה
שתופרים בו את התיתורא) - יש בזה רמז וסימן לתחיית המתים.
כנגד גוף האדם. | גוף הפרשיות הכתובות בפנים (=הכתב) |
כנגד הבשר. | הקלף שהפרשיות כתובות בו |
כנגד גידי האדם. | הגידים שהן תפורות בהם |
כנגד לבוש האדם. | רצועת הקלף העוטפת את הפרשיות |
וזה רמז לכל מי שהוא ירא שמים ומניח תפילין שהוא זוכה לתחיית המתים.
קשר התפילין כקשר חתן וכלה
התפילין מסמלות את הקשר הנצחי שבין ישראל לאביהם שבשמים. במגילת שיר השירים, שהוא
קודש קודשים, משול עם ישראל לכלה; כלה של הקב"ה שהוא החתן. ולכן אנו כורכים 7 כריכות על היד שמזכירות לנו את 7 הברכות של הנישואין, המהוות את הקשר שבין החתן והכלה.
הכריכות שעל האצבע האמצעית מורות על הטבעת שהחתן עונד לכלתו מתחת לחופה.
טעם הנחת תפילין על היד הכהה
הטעם שהנחת התפילין היא על היד הכהה (חלשה), להורות שלא בכח יגבר איש כי אם לה' המלחמה, לפי שיד האדם כהה וחלושה מלעשות גדולה או קטנה, על כן צווה ה' להניח התפילין אשר שם ה' חקוק בהן על היד החלשה, להורות שיד ה' היא הנותנת כח ליד חלשה זו.
למה משתמשים בבהמה למצווה
בהמה מסמלת את עולם החומר ללא התוכן הרוחני בצורתו הירודה, הבהמית. התורה והמצוות באות לרומם אותנו מתוך המציאות החומרית. מצוות תפילין במיוחד מסמלת את קידוש החומר. לוקחים חתיכה של עור בהמה ומפיחים בו קדושה על ידי מחשבה בלבד. כאשר אנו, לכל אורך ייצור התפילין, אומרים ומכוונים שעבודתנו היא לשם קדושת תפילין, אנו הופכים עור בהמה סתמי לתפילין שהן תשמיש של קדושה. כך נוכל ללמוד לכל פעולה שלנו בעולם הזה, על ידי כוונה ומחשבה טובה אנו יכולים להפוך מעשה שהוא סתמי לכאורה למעשה בעל משמעות. דרך אגב, ניתן ללמוד את חשיבות המחשבה גם מהלכות תפילה: כאשר מתפלל נמצא באמצע תפילת שמונה עשרה והחזן כבר בחזרת הש"ץ הגיע לקדושה, המתפלל עוצר ומכוון במחשבתו בלבד את מילות הקדושה ונחשב הדבר כאילו ענה בפיו לקדושה.