תו תקן לתפילין
ראה הסבר "מהו הידור"
ואלה ההידורים, שהמפעל קבע לו כתקן:
א. מעור אחד מבהמה גסה, כולל מעברתא, מצוואר השור (שאינו שומני).
ב. לאחר משיכה ראשונה - ייבוש טבעי ולא מזורז, ע"י פריסה על רשתות.
ג. כל שטח התיתורא מלא בעור עצמו; הצמדה מלאה של עור בין הקמטים, ללא רווח כחגירת ציפורן.
ד. קווים ישרים עד התפר, במקום המדויק של הפרודות ('שניצל ידני') - רמ"א.
ה. חללים רחבים (עובי 4 מ"מ) כדי שהפרשיות ייכנסו שלא בדוחק.
ו. חללים עמוקים כך שהפרשייה נמצאת אך ורק בקציצה (של"ה).
ז. ללא 'קניפל' בדפנות הפנימיים (שו"ע הרב).
ח. הקפדה לבל יהיו שני חורים זה מול זה אפילו בבית ספרדי; ולא עוד אלא שבית שלם מפריד ולא רק דופן.
ט. בבדיקת מעטפת חיצונית - הקפדה שלא יהיה "סדק" אפילו שאינו מפולש ללא קמט ("רואה פני טבלא").
י. הקפדה שלא יהיה חור כלל בדפנות הפנימיות.
יא. דפנות חלקות ללא רשת.
יב. לא בשני ('פיטונג').
יג. שי"ן בהוצאה ידנית ("חק ירכות"); רגל אחת ("הכשר שי"ן").
יד. השי"ן כולה נעשית בהוצאה ידנית (ולא רק הכשר שי"ן).
טו. גיד מפריד בין בית לבית.
טז. גיד מפריד בין פרשה לפרשה.
יז. פרודות מלמעלה עד התפר (הגר"א).
יח. חורים קטנים בתפירות (1.4 מ"מ).
יט. גיד נוגע בגיד בתפירות (פנימי).
כ. מרחק שווה בין החורים ("משולשים").
כא. ריבוע מירבי (דיגיטלי) בקציצה, בתיתורא ובתפירות ("חריצים").
כב. החיתוך בקו התיתורא נעשה עד סיום חצי הקשת בלבד!
כג. סגירת התיתורא נעשית בתפירות בלבד, ורק לאחר מכן הדבקה לשם יופי.
כד. צביעה מעולה.
כה. קשר היו"ד מהודק היטב וצמוד לבית.
כו. דבק בין הקמטים מעור שור ("מין במינו") וכן גם פיטונג.
כז. ללא חשש בכורות.
כח. כל פרשייה עוברת 3 הגהות (קול יעקב).
כט. ההגהות - בידי סופר בקי והגון בעל הסמכה.
ל. שני תגי למ"ד - חסד ודין.
לא. כתיבה גסה מעט, שאינה נמחקת.
לב. דקדוק בפרשייה פתוחה וסתומה לפי שיטת הט"ז, או הרמב"ם, לפי הפרמ"ג.
לג. ללא שיעור פרשה באמצע השיטות (ג' אותיות לר"ת).
לד. אין עירוב בין הכתבים - ב"י, אר"י וכו'.
לה. הקפדה שראש למ"ד יהיה וי"ו ולא יו"ד.
לו. קוץ דר"ת - קוץ ממש.
לז. הקפדה שלא ייכנסו קוצים בחלל דלי"ת, רי"ש וכדו'.
לח. תיוג שעטנ"ז ג"ץ בשלמות ובד"ק חי"ה.
לט. שימת לב שלא ידובקו התגין זה בזה, או יופרדו ממקומם בזמן ההגהה והכנסת הפרשיות.
מ. הקפדה על חיבור התגין לגוף האות.
מא. דיו שחורה ולא דהויה בין באותיות ובין בתגין.
מב. הקפדת שחרות על קוץ עליון דיו"ד (שהרבה פוסקים המכשירים בתגין, פוסלים בקוץ עליון).
מג. בדיקת סיבי דוכסוסטוס בעור שליל.
מד. הקפדה על יציאת הכתב מהשורות ("כקובה").
מה. בלא גריעה בנו"ן.
מו. בלא הפרדת דיבוקים אפילו בלא בשינוי צורה אלא ע"י חלק האות.
מז. באות חי"ת גם חטוטרת וגם מקל, ובלא מילוי חטוטרת ("חי"ת דרש"י").
מח. הקפדה לבל ייכנס עקב הבית לוי"ו וכד', אפילו אם משך הסופר משמאל לימין.
מט. בלא תיקון כלל בעט ברזל ('רפידוגרף').
