לעניין הידור בהלכות תפילין
נושא ההידור בהלכה התפתח מאוד בדורות האחרונים , תשומת הלב וההקפדה והדרישה להידור נהייתה מצויה בכל בית יהודי כמעט.
אך המושג הידור נהיה מאוד מעורפל , מתי דבר נקרא מהודר ומתי לא?
זוהי שאלה סבוכה שקשה לענות עליה.
הרה"ג הרב יעקב אריאל אמר לי פעם בענייני מזון שכמעט כל מזון שנכתב עליו מהודר חוץ מבשר בקר זהו הידור להוציא כסף מן האנשים, ושהוא סרב לבקשת חברת עלית לכתוב מהודר על מוצר שלהם רק בגלל שגם המתחרים כתבו והעביר אותם להשגחת רב אחר.
מצב דומה קיים גם בשוק ארבעת המינים , כל שנה אנו שומעים על סט מהודר במחיר חדש , המציאו כשר מהודר ומהודר לכתחילה ולמהדרין ולמהדרין מן המהדרין כאשר אין גדרים ברורים על מה ולמה זכה אתרוג או לולב זה להגדרה כזו או אחרת. ואמר לי הרב שטרן [מחבר ספר ארבעת המינים] ,וכן שמעתי מעוד רבנים שעיקר העניין הוא המחיר ככל שהמחיר יותר גבוה האתרוג יותר יפה ולכן נקרא יותר מהודר.
הידור בפרשיות
גם בנושא סת"ם הדבר נהיה בצורה דומה מאוד לזה.
היה מקרה של תביעה שאדם קנה פרשיות שהוא טען שאמרו לו שיהיו מהודרות מאוד ותבע את הסופר אצל הרב אלישיב שלא היה 2 תגי למד, כידוע הרב אלישיב פוסק שחיסרון של 2 תגי למד נקרא בדיעבד, ובכל זאת הרב אלישיב פסק שהשאלה תלויה במחיר שהוא שילם ביחס למחירי השוק אם אינני טועה, נדמה לי שאמר שאם שילם 600$ על הפרשיות אז יש לו זכות לדרוש שיהיו שתי תגי למד [אולי בסכום היה מעט פחות] כיוון שהקונה שילם פחות מהסכום, הרב קבע שהתפילין עדיין בגדר מהודרות ביחס למחיר ששילם.
העיקרון שנלמד מפסק זה הוא ב- 2 דברים:
א] נושא ההידור נהיה עניין של דיני חושן משפט השווי הממוני של הפרשיות וכוונת הקונים הנבדקת לפי התשלום.
ב] עיקרון שני ואולי אף יותר חשוב שגם פרשיות שיש בהם פרט מסוים שהוא בדיעבד לפי פוסקים מסוימים יחשבו בשוק כמהודרות.
הסיבה לכך לדעתי היא פשוטה , מעולם לא נאמרו גדרי הידור בדיני האותיות , הגמרא הזכירה פרטים מסוימים שרוב הראשונים והאחרונים הסכימו שהם מעכבים, כיסודו הגדול של הנודע ביהודה, מעבר לכך הביאו הפוסקים בדימוי מילתא למילתא עוד דברים שיש להקפיד עליהם בצורת האות ועל חלקם אמרו את המושגים לכתחילה ובדיעבד , כאשר התכוונו להביע בזה את דעתם ההלכתית כמה יש להקפיד על העניין .
אך כאשר פרשיות נכתבו בכשרות ורוב האותיות נכתבו על פי ההדרכות ההלכתיות העיקריות,זהו כבר מצב טוב , הכתב בשנים האחרונות יותר מוקפד בהרבה עניינים, הרבה מעבר לפרטים שמעכבים בהלכה,
תפילין שיש בהם משהו שהוא פסול לדעה מקובלת המופיעה בהלכה ויש הפוסקים כמוה למעשה קשה לקרותם מהודרים , אך גם את זה מצינו בפוסקים שלא פסקו כדעה זו, כיוון שלדעתם אין בעיה בנקודה זו לא חששו לה כלל.
בודאי ובודאי בפרטים שהפוסקים כלל לא הזכירום כמעכבים אלא כתבו הדרכה , שנקראת לכתחילה, שכך ראוי לעשות, אין זה אומר שאם לא עשו כך התפילין לא מהודרות או פחות כשרות! זה רק אומר שבנקודה זאת הם לא מקיימות את אותה הלכה ברמת הלכתחילה שלה ועדיין יקראו מהודרות מצד ההקפדה על הרבה הלכות אחרות של לכתחילה.
וכך באמת מקובל היום שברגע שסופר בכתב שלו מצליח לעמוד בזה שרוב האותיות שלו הם במצב לכתחילה ואין אותיות שניתן לומר עליהן שהן בדיעבד, הכתב שלו כבר נקרא מהודר, למרות שבפרטים רבים הוא הקפיד רק על כשרות כיון שיש פרטים מסוימים בהם הצליח לעשות את הלכתחילה של מעבר לכשר הוא כבר ראוי להיקרא מהודר, והכוונה היא מהודר בפרטים מסויימים.
וכן אמר לי הרה"ג הרב סבתו שפעם שאלתיו שאלת חכם בפרשיות מסוימות ואחר שהכשיר לכתחילה שאלתיו אם התפילין עדיין נקראות תפילין מהודרות, וענה לי שכיוון שלדעתו השאלה הייתה כשרה ולא במצב של בדוחק עדיין הן מהודרות למרות שיש אולי פוסק שהיה פוסל, ושאלתיו הרי הייתה פה שאלת חכם? וענה לי שאם אותו אדם מקפיד תמיד על הגדר של דבר שנשאלה בו שאלת חכם אז בפרט זה התפילין כרגע לא מהודרות אך מבחינת הלכות תפילין הן עדיין מהודרות.
יצא לנו שקשה למצוא הגדרה ברורה לכמה מהודרת כל פרשיה ויהיה קשה לתת ציון ומדרג,
אך גדר אחד כמו שראינו הוא המחיר המקובל בשוק, וגדר שני זה הרמה הכללית של הסופר.
אם אין בפרשיה דברים שמוגדרים על ידי רוב הפוסקים בדיעבד , או אפילו פסולים לחלק מהדעות המצויות , ומאידך יש בה אותיות שהקפידו בהם על פרטי הלכתחילה כפי שמצוינים בהלכה שהם מעבר למינימום של הכשרות [כלומר שודאי שהאות הייתה כשרה גם בלי פרטים אלו למשל בית שרוחבה מעט פחות מג' קולמוסים שהיא ודאי כשירה למרות שהמשנה ברורה הביא שלכתחילה תהיה ג' קולמוסים] כבר יכולות פרשיות אלו להיקרא מהודרות מצד אותיות אלו שהקפידו בהם על ההלכות לכתחילה, וכמובן שרמת ההידור גדילה ככל שיש יותר אותיות שעומדות בלכתחילה וגם כמובן יותר הקפדה על הלכות נוספות: רווחים ופתוחות וסתומות וגם מקובל היום להתייחס ליופי של הכתב למרות שלדעת הרבה מהפוסקים אין עניין זה קיים בתפילין, ומכירת תפילין שאין בה הקפדה יתרה על יופי הכתב אינה נחשבת לדבר פסול.
ולכן יצא שרוב הפרשיות הנמכרות בשוק ראויות להיקרא מהודרות ברמה זו או אחרת בודאי אלו שמחירן מ 700-750 ₪ ומעלה לפי ניסיוני .
ובודאי בנידון דידן שהבית עגולה מאחורה , שכך כתוב בכל פוסקי הספרדים לעשות , אף אם מבפנים אינה בדיוק מרובעת כמו שחלק מהם הביאו שראוי לעשות לכתחילה , עדיין יקראו מהודרות , מצד הרבה פרטים אחרים שמהודרים בהם, ובמיוחד שפרט זה לא נכתב על ידי אף אחד שיש בו חשש פסול או חשש בדיעבד , ובודאי שאינו גורם לשינוי בצורת האות ולא לדמיון שלה לאות אחרת, אחרי שהבית צריכה להיות עגולה מאחור וההבדל בינה לבין כ בכתיבה הספרדית הוא בריבוע התחתון שהבית מרובעת והכף עגולה וכן בבית יש עקב, וישנם הרבה כתבי יד ספרדים בהם לבית אין עקב למטה וכל ההבדל בין הבית לכף הוא בריבוע למטה משמאל ומעולם לא הטילו בכתבים אלו דופי וודאי נחשבו אף מהודרים במנהגי אותם מקומות.
והמצב היום שכמעט כל הפרשיות המצויות בשוק מהודרות מאוד לעומת אלו שלפני 100 שנה והלוואי והמצב ימשיך להשתפר וודאי שיש עוד מה לשפר.
