תפילין כנפי יונה
עם ישראל נמשל ליונה
עם ישראל נמשל ליונה: כשם שהיונה ניצולת בזכות כנפיה, וכנפיה מגינים עליה – כך עם ישראל ניצל בזכות המצוות (במדבר רבה ב, יב).
בת קול מנהמת כיונה
סיפר רבי יוסי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל. בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח, והמתין לי עד שסיימתי תפילתי. לאחר שסיימתי תפילתי, אמר לי: "שלום עליך, רבי", ואמרתי לו: "שלום עליך, רבי ומורי". ואמר לי: "בני, מה קול שמעת בחורבה זו?" ואמרתי לו: "שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: 'אוי לבנים, שבעוונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות'". ואמר לי: חייך וחיי ראשך! לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום, שלוש פעמים אומרת כך. ולא זו בלבד, אלא בשעה שישראל נכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונים: "יהא שמיה הגדול מבורך", הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: "אשרי המלך שמקלסים אותו בביתו כך!". מסכת ברכות (ג ע"א)
הקשר בין החורבן לתפילין פאר תחת אפר
התפילין נקראות פאר (ברכות יא ע"א) שנאמר: פְאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ (יחזקאל כד, יז). ובתשעה באב נוהגים שלא להניח תפילין בתפילת שחרית, מפני האבל.
היונה בתיבת נח
מה מסמל העלה של זית בפיה של היונה? אמרה היונה: "יהיו מזונותי מרורים כזית בידו של הקדוש ברוך הוא, ולא מתוקים כדבש בידי בשר ודם": בתיבת נח מספקים לי כל טוב אבל אני אוהבת חופש, חירות, עצמאות, ולשם כך מוכנה אני לחיות חיים קשים. גם כאן, רואים אנו שעם ישראל נמשל ליונה. מסכת ערובין (יח ע"ב)
תפילין כנפי יונה
בתקופת גזירות אדריאנוס לאחר מרד בר כוכבא, נגזרה גזירה שכל המניח תפילין על ראשו - ינקרו את מוחו. למרות הגזירות, התנא אלישע הניח תפילין ויצא לשוק. קצין רומי ראה זאת ורדף אחריו. כשתפס אותו, נטל אלישע את התפילין מראשו ואחז אותן בידו. הקצין שאל אותו מה יש בידו, ואלישע ענה: "כנפי יונה". פשט את ידו, נעשה לו נס ונמצאו בה כנפי יונה. לפיכך קראו לו: "אלישע בעל כנפיים".
המצוות מגינות על ישראל, ומיוחד מצוות התפילין מגינה
מדוע אמר לו כנפי יונה ולא שאר עופות? משום שכנסת ישראל דומה ליונה, שנאמר (תהילים סח, יד): כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף, וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ. כשם שכנפי היונה מגינות עליה – כך המצוות מגינות על עם ישראל (שבת קל ע"א). חז"ל קבעו כי: וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ, וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י): אלו תפילין שבראש (ברכות ו ע"א). כמו כן פסקו "שמפני קיום מצוות תפילין (המונחות על הזרוע והקודקוד שבראש) ותיקונן, יתקיים באנשי המלחמה (דברים לג, כ): "וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד" (הלכות קטנות לרא"ש, הלכות תפילין טו).
