כיסויד המלצת הגאון ר' אשר וייס שליט"א
כיסויד- המלצת הרה"ג ר' אשר וייס שליט"א
בענין כיסוי תפילין של יד
במה ששאל לדעתי בדבר ההמצאה של כיסוי מיוחד לתפילין של יד שמכסה רק את הפינות של הבית כדי לשמור על הריבוע, אך כל צדי הבית נשארים גלויים וכך גם רוב רובו של גג הבית. ושאל לדעתי אם יש בהמצאה זו מעלה לעומת מה שנהוג עד היום לכסות את הבית עם כיסוי קרטון או פלסטיק שמכסה את כל הבית אלא שעושים חור עגול בגגו כדי לגלות את מקצת הבית מלמעלה.
הנה מבואר במס' סנהדרין (פ"ט ע"א) דצריך שיהיה הבית רואה את פני האויר ולפיכך אם הוסיף בית חמישי בתפילין של ראש פסל את התפילין. ויש לעיין אם פסול זה נאמר אף בתפילין של יד, ואם כיסוי התפילין בקרטון וכדו' כשכל הכונה לשמור על הריבוע פוסל משום דאינו רואה פני אויר.
ושאלות אלה תלויות בחידושים שכתבו התוס' והראשונים בהלכתא דא במנחות ל"ה ע"א.
דהנה כתבו התוס' שם כמה פירושים מה זה מעברתא. ובין השאר כתבו דמעברתא הוי "רצועה קטנה שמעבירין למעלה על בית תפילין של יד. ואין נראה לפסול משום שאינו רואה כל הבית את האויר, חדא דלא שייך אינו רואה האויר בכי האי גונא אלא כי חבר ביתא אחרינא תמן. ועוד דשמא דבית החיצון שאינו רואה האויר פסול לא שייך אלא בתפילין של ראש ולא בשל יד כמו שיש בתשובות הגאונים. ועוד כי הרצועה שנותנים על בית הזרוע אינו מכסה כל הבית, אלא הבית עצמה מגולה ימין ושמאל, א"כ הבית רואה שפיר את האויר לצד המעברתא ולצד שכנגדו".
הרי לן דלפי התירוץ הראשון לא שייך פסול זה אלא כשחיבר לו בית דהוי חיבור גמור ולא ברצועה שמעביר ע"ג התפילין כדי להחזיקן במקומן. ולפי תירוץ זה נראה פשוט דהוא הדין במה שמניחין כיסוי על הבית כדי שלא יתקלקל הריבוע, דכיון שאין כאן חיבור כלל וכל הרואה יודע שאין כיסוי זה עשוי אלא לשמור על הריבוע דינו כרצועה הקטנה שמעבירין ע"ג הבית.
ובתירוץ השני כתבו התוס' דכל עיקר פסול זה לא נאמר אלא בתש"ר ולא בתש"י, אך תירוץ זה כתבו בדרך שמא ולא קבעו בו מסמרות, ולכאורה יש להחמיר בזה כדין ספיקא דאורייתא.
ובתירוץ השלישי כתבו דכיון שהבית מגולה משני צדדיו לצד המעברתא ולצד שכנגד אף שרצועה עוברת עליו ומכסה את שני הצדדים האחרים שפיר הוי רואה פני אויר.
ולא נתברר בדבריהם אם התפילין כשרים רק משום שבשני צדדים אלה הבית מגולה לגמרי, או שמא בגילוי חלקי סגי, וגם לא נתברר בדבריהם רצועה קטנה זו שמעבירים על הבית מה עביה, והאם היא מכסה על כל הבית משני הצדדים או שמא הוי רצועה דקה ואינה מכסה אלא על חלק של צדי התפילין וגגו, ואפשר דלרווחא דמילתא כתבו דכיון שמשני צדדים כל הבית רואה פני האויר כשר.
וקצת יש לדייק בלשונם שכתבו דכיון שאין הרצועה מכסה על כל הבית אלא הבית מגולה ימין ושמאל כשר, ומשמע קצת דאכן משני הצדדים האחרים הרצועה מכסה על כל הבית ואינו כשר אלא משום דמימין ומשמאל מגולה הוא, אך מאידך משמע טפי מלשונם דהוי רצועה קטנה דאינו מכסה את כל רוחב הקציצה, וצ"ע.
והנה בדברי הרא"ש בהלכות קטנות במנחות הלכות תפילין סימן ז' לא כתב אלא שני תירוצים בלבד: א. דאין פסול אלא כשחיבר לו בית ולא ברצועה בעלמא שאינו מחובר לתפילין. ב. אין דין רואה פני האויר אלא בתש"ר ולא בתש"י. ולפי דבריו אין מקום כלל לפסול ע"י כיסוי זה.
והנראה עיקר בזה דמסתבר דהלכה זו תלויה ברוב ככל שאר דיני התורה ואם רוב הבית רואה פני אויר כשר ואם רובו מכוסה ואינו רואה פסול, ואפשר דאף במע"מ כשר ולא בעינן רוב, ובהכי אתי שפיר בפשטות מש"כ התוס' דכיון דמימין ומשמאל מגולה כשרים לתפילין.
וחיפשתי באחרונים, ומצאתי בשו"ת תשורת ש"י ח"א סימן תקי"ג שנשאל בקשר לכיסוי הנ"ל שמניחים על תש"י למנוע חיכוך ופגיעה בריבוע, והביא את דברי התוס' במנחות, וכתב בשם יד מלאכי בכללי התוספות אות כ"ד שהביא בשם כמה אחרונים דכאשר מצינו כמה תירוצים בדברי התוס' עיקר ההלכה כתירוץ האחרון, ומשו"כ נטה להחמיר בזה, עי"ש.
ועוד ראיתי בשו"ת זכרון יהודה להגר"י גרינולד זצ"ל סימן ט"ז שהביא בשם מהר"ם שיק שאמר דאם היה בידו היה מתקן שכל אחד מחוייב להשתמש בכיסוי הנ"ל כדי למנוע קלקולים בריבוע, ובשם שו"ת ערוגת הבשם (או"ח סימן ז') הביא שאסר להשתמש בו, אך אין הספר תח"י ולא ידעתי טעמו ונימוקו. ומדברי הזכר"י משמע שאסר משום שאין להניח דבר חול ע"ג דבר קדוש, ואי משום הא נראה פשוט דכיון שכל הכיסוי לא נועד אלא להגן על התפילין אין בזה קפידא כלל, וצ"ע בדבריו.
ובשו"ת יד יצחק לזקנינו הגאון האדיר מטאלטשווא (ח"ג סימן רע"ה) כתב להחמיר בזה עפ"י דברי המרדכי (הלכות תפילין ד"ה תיתורא, י"א ע"א מדפוס וילנא) שכתב אף הוא מה שיש מפרשים "מעברתא תולה רצועה אחת עליונה על גבי תפילין של יד ממזרחו למערבו על גבי הקציצה מצד אחד, ויש תפילין קדמונים עשויים כן, ואין למחות. ואין לפוסלם משום שאין הבית רואה האויר, הא פירש משם הגאון דראיית האויר לא פסיל אלא בשל ראש. ועוד דבשל יד אמרינן לעיל, טולה עליה עור ומניחן, וכ"ש הכא שהבית רואה אויר".
אמנם שוב כתב המרדכי "ומיהו ר"י אמר, דאדרבה איפכא מסתברא דהיכא שכולו מחופה בעור כדלעיל עדיף טפי דנראה הכל כעור אחד... אבל היכא שניכר שאין מעור התפילין יש לפסול טפי, ויש לספק בדבר".
ולפי דברי המרדכי הללו כתב ביד יצחק להחמיר, עי"ש.
אך אי בדידי תליא כיון שלא מצינו חומרא זו אלא בדברי המרדכי, ובדברי התוס' והרא"ש כתבו להקל, ואף בדברי המרדכי מצינו שכתב תירוץ א' דלא מצינו פסול זה אלא בתש"ר ולא בתש"י, ואף בשם הר"י כתב ד"יש לספק בדבר", נראה יותר דלהלכה יש להקל.
ונראה עוד דאף לא נסתפק אלא ברצועה של עור שמעבירין ע"ג הקציצה והיא קבועה במקומה, וכך משמע ממה שכתב "ויש תפילין קדמונים שעשויים כן", הרי שרצועה זו קבועה במקומה, ובזה מסתבר יותר לפסול משא"כ בכיסוי זה שברור לעין כל שדבר חיצוני הוא ולא נועד אלא להגן על הקרנות.
כך היה נלענ"ד לולי דברי זקנינו הגדול.
ועיין עוד בשו"ת יביע אומר (חלק ח' או"ח סימן ד') שהאריך בזה מאד והביא חבל גבול של אחרונים שדנו בזה ומסקנתו דיש להסיר את הכיסוי בשעת הברכה, עי"ש.
ומ"מ נחזור לענייננו.
נראה לכאורה דעד כאן אין מקום להחמיר אלא בכיסוי המקובל שמכסה את כל הבית אלא שיש בו עיגול קטן מלמעלה שבו גג הבית רואה האויר, ובכה"ג יש מקום להחמיר כמבואר. אבל בכיסוי שהמצאתם שאינו מכסה אלא את הקרנות בלבד אך רוב הבית מכל צדדיו וגם גג הקציצה ברובו הגדול רואה פני אויר פשוט דמותר אף לברך על התפילין בעוד מרובע זה מונח על התפילין.
ומשו"כ אמינא יישר חילכם ודבר טוב עשיתם ויש בזה הידור מצוה ותקנה ראויה.
בברכת התורה
אשר וייס
