הלכות

"מצות תפילין היא גם כן מצוה יקרה מאוד, שכל התורה
הוקשה לתפילין, שנאמר: למען תהיה תורת ה' בפיך.
ומי שאינו מניח תפילין הרי הוא בכלל פושעי ישראל
בגופן. ומי שמניח תפילין פסולין, לא בלבד שאינו מקיים
את המצוה, אלא שמברך כמה וכמה ברכות לבטלה,
שהוא עון גדול. ולכן ידקדק לקנות תפילין מסופר מומחה
וירא שמים, וכן רצועות יקנה מאיש נאמן, שהוא בטוח,
שנתעבדו לשמה מעורות טהורות. ובעונותינו הרבים
רבה המכשלה במה שקונים תפילין ורצועות ממאן דהוא,
לפי שמוכרים בזול, והם פסולים. וכל ירא שמים יתן אל
לבו: אם על מלבושיו וכליו הוא מהדר, שיהיו כתקונן,
מכל שכן בחפצי ה', יתברך שמו, שלא יצמצם ויחוס
על הכסף, אלא יהדר לקנות אותן, שהם בודאי כשרים,
אף שמחירם רב, וישגיח עליהם, שיהיו מתוקנין ושחורים -
הבתים והרצועות."
קיצור שולחן ערוך                                            

לקט מהלכות התפילין
א.   פרשיות התפילין צריכות להכתב על ידי סופר ירא שמים
    השומר תורה ומצוות בדקדוק. ודבר זה נכון גם לגבי כל
    העוסק במלאכת יצור בתי התפילין ורצועותיהן.
ב.   על בתי התפילין להיות מרובעים. אם התקלקל הריבוע
   יש למסרו לתיקון.
ג.  הרצועות צריכות להיות שחורות ואם דהו יש לצבען מחדש.
   רוחב הרצועות לפחות 1 ס"מ ובשעת הדחק גם ב 9 מ"מ כשר.
ד.   מניחים את התפילין בגובה הזרוע (שריר הקיבורת - בין
    המרפק לכתף) של יד שמאל ואדם שהנו שמאלי מניחם
   על יד ימין.
ה.   לפני שמניחים תפילין של יד מברכים "ברוך... אשר קדשנו
   במצוותיו וצוונו להניח תפילין". אחר כך מהדקים את הרצועה
   על הזרוע וכורכין פעמיים נוספות, את התפילין של יד על
   הזרוע. מוטין קצת לכיוון הגוף כדי שיהיו מכוונים כנגד הלב
   ושבע פעמים נוספות כורכין אותן על קטע היד שבין המרפק
    לכף היד. את סיום הקשירה על האצבעות לא קושרים כעת
   אלא לאחר הנחת תפילין של ראש.
ו.  אין לדבר בין הנחת תפילין של יד לשל ראש.

ז.   על תפילין של ראש מנהג בני אשכנז שלא לברך, ומנהג בני ספרד לברך; אך אם
    הפסיק בדיבור בין תפילין של יד לשל ראש יש לברך על
   תפילין של ראש.
ח.   הברכה על תפילין של ראש "ברוך... אשר קדשנו במצוותיו
   וצוונו על מצוות תפילין". מקום הנחת התפילין של ראש, מעל
    המצח ממקום שמתחיל שער הראש לצמוח בדיוק באמצע
   רוחב הראש, ככתוב "בין עיניך".
ט.   כאמור, לאחר הנחת התפילין של ראש משלימים את קשירת
   התפילין של יד על האצבעות, ועל כף היד.
י.   מניחים את התפילין כל משך זמן התפילה.
יא. זמן הנחת התפילין משייאור היום ועד שקיעת החמה.
יב. בהנחת התפילין יש לכוון כדלקמן: "יכוון בהנחת תפילין שציוונו
   הקב"ה לכתוב ד' פרשיות אלו שיש בהם ייחוד שמו ויציאת
   מצרים כדי שנזכור ניסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים
   על יחודו ואשר לו הכח והממשלה לעשות בעליונים ובתחתונים
   כרצונו, וציוונו להניחם על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המח
   שנשעבד הנשמה שהיא במח וגם תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו
   יתברך. שע"י הנחת התפילין יזכור את הבורא וימעיט הנאתו".
יג. בתפילין של יד יש קשר בצורת אות יו"ד וקשר זה צריך להיות
   מהודק לבית של התפילין כל משך זמן ההנחה.
יד. יש להקפיד שלא יתהפכו הרצועות.
טו. הרצועות בתפילין של ראש מתחברות מאחורי הראש בקשר בצורת ד', 
וקשר זה צריך צריך להיות באמצע רוחב הראש מאחורה בעורף.
טז. בתפילין של ראש, מובלטת צורת האות שי"ן משני צידי הבית;
   בצד ימין שלשה ראשים לשי"ן ובצד שמאל ארבעה, יחד עם קשר
   הדל"ת וקשר היו"ד יוצרים אותיות אלו את השם הקדוש ש-ד-י, הכתוב גם על המזוזה.

יז. אין להסיח את הדעת מהתפילין בשעה שמונחים עליו, ולכן לא
   ידבר בם דברים בטלים ולא יקל בהם ראשו.
יח. בזמן קריאת שמע וכן בפסוק "פותח את ידיך ומשביע לכל חי
   רצון" נוהגים למשמש בתפילין.
יט. בסיום התפילה חולצים את התפילין של ראש תחילה ואח"כ
    של יד. כאשר חולצים את התפילין של ראש נוהגים להביט
   ב'שינין' המובלטים בצידי הבתים.
כ. בדקדוק כתיבתן ישנן הלכות אין ספור, ולפעמים בשל קוצו של יוד
   התפילין פסולות. וגם תפילין שהיו כשרות עלולות להפסל בשל דהיית
   הדיו ומטעמים נוספים.
כא. במקרים מסויימים ניתן לתקן את פרשיות התפילין ולעתים לא.
   ולכן נוהגים לבדוק את התפילין פעם בשנה אצל סופר ירא שמיים.
   ולעתים בודקים גם בתדירות גדולה יותר - כאשר זקוקים לתוספת
   ברכה וכד'.
כב. מכבדים את התפילין ונוהגים בהם כבוד רב; ויש להזהר שלא יפלו
   לארץ, ואם נפלו נהגו לפדות את הצום בצדקה.
כג. נוהגים להתחיל בהנחת תפילין כחודש לפני הבר-מצוה על מנת להתרגל.
כד. כל המניח תפילין מאריך ימים שנאמר "ה' עליהם יחיו".