מצוות מזוזה
הרמב"ן מסביר שהתורה ציוותה אותנו לזכור את האותות והמופתים שנעשו לנו ביציאת מצרים כל ימינו, ולכן יש לכתוב את הניסים שהיו ביציאת מצרים על פתח הדלת - במזוזה, וגם על היד והראש - בתפילין. וכן לבנות סוכה לזיכרון יציאת מצרים בכל שנה, כמו עוד הרבה מצוות שהם זכר ליציאת מצרים. ושלא חס ושלום נשכח את יסוד האמונה המכוננת אותנו מהעבר עד לעתיד לבוא. רק כך נזכור את האמונה בה' יתברך, ע"י עשיית המצווה.
וכל אדם שקונה מזוזה וקובעה בביתו, ומתכוון להודות בכך על האמונה בחידוש העולם ע"י הבורא יתברך, ומאמין בהשגחה ובנבואה, שזה בעצם יסוד הכוונה בכל המצוות כולם – אמונה בקדוש ברוך הוא והודאה בבריאה וביצירה – וכבר נחשב ליהודי נפלא.
ושואלים על הרמב"ן: אם הכל זכר יציאת מצרים, ואם כן, במזוזה לא מופיע עניין יציאת מצרים בפירוש כמו בתפילין וסוכה? אבל, התשובה לכך היות והמטרה בזכירת יציאת מצרים היא האמונה בבורא יתברך ואמונה בחידושו את עולמו והשגחתו עלינו. וזה מתקיים במזוזה. על כן, בפרשת "שמע ישראל" ובפרשת "והיה אם שמוע" שנמצאים במזוזה, מופיעה בהן האמונה בייחוד ה' יתברך, ומוזכר שהשגחתו עלינו נעשתה בצורה ישירה כמו בסיפור יציאת מצרים, וזה מביאנו לאמונה בייחוד ה' יתברך.
מקום המזוזה:
המזוזה נקבעת דווקה על פתח הבית, שזה מקום קבוע. יש עניין שכל הזמן יתקל האדם במזוזה ויזכור את ה' יתברך ויתחזק באמונה ולכן דייקא בית חייב במזוזה ולא סוכה שאינה בית קבוע אלא דירת ארעי ואין קובעים בה מזוזה.
השכר שמקבלים מי שזהיר במצוות מזוזה, הוא אריכות ימים שלו ושל ילדיו. בלשון הפסוק "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה"...
המקומות החייבים במזוזה:
בית, שער חצר, אפילו שער רפת של בקר, לולין, ותבן. ובית של שותפים. אך אם אחד השותפין הוא גוי, אזי פטור בית זה ממזוזה. החיוב אפילו אם אין דלת, העיקר שיש פתח שיש בו 2 מזוזות ומשקוף.
על מה כותבים את המזוזה?
יש לכותבה לכתחילה על קלף מזוזה אחד שלם ולא 2 חתיכות מודבקות, את שתי פרשיות המזוזה: "שמע ישראל" ו "והיה אם שמוע" ואת קלף המזוזה יקבע בפתח. לעומת ה"צדוקים" שהיו חוקקין את פרשת "שמע" על האבן שבמזוזה מתחת המשקוף. ולא כותבים על עור.
מה שכתוב לכותבה על הקלף כנ"ל אפשר על קלף למזוזה מעור גויל שהוא העור שאינו מחולק. ויש מצווה לכותבה על הדוכסוסטוס, שהוא קלף של מזוזה עשוי עור ומחולק לשתיים. אבל הקלפים שלנו הם כשרים גם למזוזה וגם לתפילין וגם לספר תורה.
כמה עולה קלף מזוזה?
מחיר קלף מזוזה נקבע לפי מספר פרמטרים. הניסיון והידע של הסופר, הניסיון והידע של הבודק וכמה בדיקות נעשו למזוזה, איכות הכתיבה של הסופר, גם מבחינה גרפית אבל בעיקר והחשוב ביותר איכות הכתיבה מבחינה הלכתית. בכל אות ישנם דגשים רבים לפי השיטות השונות בהלכה. באופן מאד כללי ניתן לומר שמזוזה זולה היא מזוזה כשרה בלבד, כאשר סופר כתב בצורה בסיסית בלי התחשבות בכל השיטות מצד אחד ומצד שני גם אם יש שאלה לגבי כשרותה, יש שיטה בהלכה שתכשיר (גם אם בדיעבד).
מזוזה יקרה יותר היא מזוזה מהודרת, ככל שיש בה התחשבות בשיטות נוספות בהלכה היא מהודרת יותר ובלי שאלות לגבי כשרותה.
כמה עולה קלף למזוזה? זו שאלה שתלויה במה אתה מחפש: מחיר מזוזה כשרה זול יחסית מזוזה מהודרת, טווח מחיר 140-200 ש"ח.
מחיר מזוזה מהודרת 290- 490 ש"ח
גלגול המזוזה:
יש לגלגל את המזוזה מהסוף להתחלה ואז גם יראו את השם – ש.ד.י, שם שד"י – שומר דלתות ישראל, בצד החיצוני הכתוב על המזוזה.
ברכה בקביעת המזוזה:
מברך "...אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה".
מיקום המזוזה בפתח:
יש לקובעה בטפח (8 ס"מ) הסמוך לחוץ. הקרוב לחוץ, משמעו בעובי קיר המזוזה. והגובה שלה יהיה בשליש העליון של גובה השער או הפתח. ואם שינה כשר. ובלבד שיהיה רווח למעלה מהמשקוף, של טפח. וכן יש לקובעה לימין הנכנס.
האם לקבוע את המזוזה עומדת או שוכבת?
יש דעה שדווקא תהיה זקופה לאורך מזוזת הפתח. ויש דעה הפוכה שפוסלת בזקופה וסוברת שדייקא שכובה. אומר הרמ"א: כדי לצאת ידי 2 הדעות מניחים אותה בשיפוע אלכסוני כדי לצאת ידי כולם.
מתי יש לבדוק מזוזה?
מזוזה בבית פרטי- פעמיים בשבע שנים היינו כל 3.5 שנים.
ושל בית-הכנסת- פעם ב50 שנה.
במזוזה פרטית בודקים יותר בגלל שיש גשמים וגם מנקים את המזוזות והמשקוף עם מטלית רטובה. ולכן יש חשש שנכנס מעט מים ונפסל. אבל, בתפילין מופיע בשו"ע כיון שהם סגורים, הפרשיות מוגנות. ואם ניקנו במקום של חזקת כשרות אינם צריכות בדיקה לעולם.
מתי כן צריך בדיקה? אם יש רעותא בחזקת הכשרות כגון אם היו בשמש יוקדת או נפלו למים או נפתחו 2 תפירות. ירדה חזקת הכשרות ויש לבודקם.
רק לדעת האדמו"ר מחב"ד יש לבדוק כל שנה ולכן חסידי חב"ד בגלל הבדיקות התכופות המחלישות את הבית והפרשיות, מחליפים יותר מזוג אחד לכל החיים.
לעומת זאת, אדם רגיל, זוג תפילין אחד יכול לשמשו כל חייו ואפילו להורישו לילדיו.
כמו שאומרת הגמרא: "תפילין שנפלו לי (בירושה) מאבי אבי אבא".
מי חייב במזוזה
כל אחד חייב במזוזה גם אישה הדרה לבד חייב להיות מזוזה בביתה. אם כן, כל יהודי בין איש בין אישה חייב במצווה. וזוהי מצוות עשה מהתורה לקבוע מזוזה.
חנייה מקורה עם משקוף ומזוזות הסמוכה לבית כגון בבית פרטי והיא מקורה חייב במזוזה.
אך לא יברך את הברכה.
גם בחנות יש לקבוע מזוזה בלא ברכה. וזאת כיון שאפילו שנמצאים כל היום, אם בלילה לא ישנים שם, זה נקרא דירת ארעי
כשרות המזוזה
חשוב לקנות במקום שיש לו "חזקת כשרות".
על תפילין בית-אל, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, העיד שנחשבת "חזקת כשרות".
כדי שמזוזה תהיה כשרה צריך שכל אחד מ713 אותיות המזוזה יכתב כתיקונו ללא פסול בצורתו.
אמנם מזוזה כשרה ואו מהודרת עולה לא מעט. אבל, אין לבדוק רק עפ"י המחיר. אלא, לפי חזקת כשרות. כי יכולים לתת מזוזה ירודה במחיר גבוה ואז יחשוב הקונה שקנה מהודר. ובייחוד בגלל שיש פסולים נסתרים במזוזה שאדם לעולם לא ידע אותם. ולכן, חזקת כשרות היא חשובה מאוד!
מהם פסולים ניסתרים?
יש דין "כסדרן" שיש לכתוב כל אות אחר האות הקודמת וכך כל מילה, אחר המילה הקודמת לה.
לכן אסור להוסיף אות אם חסרה.
צריך שתהייה יראת שמיים לכותב בגלל האחריות הגדולה. ואנו צריכים לסמוך שנעשה הכל כתיקונו לכן חזקת כשרות חשובה.
כמו כן, יש פסול "חק תוכות" והוא שצריך דווקה לכתוב ולא לגרד מסביב וקורה שנפלה טיפת דיו בין 2 אותיות וחיברה ביניהם וכרגע 2 האותיות פסולות. ואם הפריד זה איסור "חק תוכות" ופסול.
