דבר מנהל מפעל התפילין

 
לפרטים נוספים היכנס לאתר תפילין בית אל http://tefillin.co.il
או חייג עכשיו 029975158

אינך מצליך לצפות? לחץ כאן

כיסויד

פטנט חדש ובלעדי!  עוד מוצר איכות של תפילין בית א-ל

כיסויד- מגן גמיש לתפילין של יד

נרתיק לתפילין כיסויד לתפילין של יד יוצר כדי להגן על התפילין בעת השימוש בהן, מפני חיכוך בבגד, בגוף ובכל גורם שוחק אחר. שחיקת פינות התפילין, פגיעה בריבוע הבית והתקלפות הצבע הן נזקים העלולים להיגרם ללא ההגנה.

הכיסויד - מגן גמיש לתפילין של יד, הוא מוצר חדש, ויש בו יתרונות הלכתיים* ויתרונות שימושיים שלא קיימים בכיסוי הישן:

1. גדולי ישראל ממליצים על השימוש בכיסויד, הרה"ג אשר וייס שליט"א:"ויש בזה הידור מצוה ותקנה ראויה".

2.עשוי מחומר גמיש, מהודק על בית התפילין ואינו נופל בקלות.

3. שומר על פינות הבית מפני חיכוך בבגדים, הגורמים לפגיעה בריבוע התפילין, לעיתים עד כדי פסילת הבית.

4. אין צורך להסיר את הכיסויד בשעת הברכה, כדעת רוב הפוסקים וכהוראת הרשל"צ הגר"מ אליהו זצ"ל ויבדל"א הרה"ג אשר וייס שליט"א. דעת הרה"ג יצחק יוסף שליט"א:"ראוי בעת הברכה שהתפילין יהיו מגולות"

5. מאפשר לקשר היו"ד להיות עומד.

6. מתאים לכל מידות התפילין הנפוצות: 32 מ"מ- 36 מ"מ.

* מכסה רק שטח מינימאלי של התפילין ובכך נותן פיתרון גם לדין רואה את האוויר

 מקורות: מס' סנהדרין (פ"ט ע"א) מבואר דצריך שיהיה הבית רואה את פני האויר.

תוס' במנחות ל"ה ע"א: {בתירוץ הראשון מדבר על פסול כשחיבר לו בית דווקא בחיבור גמור. בתירוץ שני כותב שמא עיקר הפסול בתש"ר ולא בתש"י, בלשון שמא לכאורה יש להחמיר כדין ספיקא דאורייתא. בתירוץ שלישי} מתיר לכסות תפילין של יד ברצועה קטנה, דכיון שאין הרצועה מכסה על כל הבית אלא הבית מגולה ימין ושמאל.

 זהו הפיתרון של הכיסויד שאינו מכסה אלא את הקרנות בלבד אך רוב הבית מכל צדדיו וגם גג הקציצה ברובו הגדול רואה פני אויר. לפיכך פשוט דמותר אף לברך על התפילין בעוד הכיסויד מונח על התפילין. ואילו בכיסוי הישן שמכסה כל שטח הבית יש שיטות האוסרות.

כיסויד

פטנט חדש ובלעדי!  עוד מוצר איכות של תפילין בית א-ל

כיסויד- מגן גמיש לתפילין של יד

נרתיק לתפילין כיסויד לתפילין של יד יוצר כדי להגן על התפילין בעת השימוש בהן, מפני חיכוך בבגד, בגוף ובכל גורם שוחק אחר. שחיקת פינות התפילין, פגיעה בריבוע הבית והתקלפות הצבע הן נזקים העלולים להיגרם ללא ההגנה.

הכיסויד - מגן גמיש לתפילין של יד, הוא מוצר חדש, ויש בו יתרונות הלכתיים* ויתרונות שימושיים שלא קיימים בכיסוי הישן:

1. גדולי ישראל ממליצים על השימוש בכיסויד, הרה"ג אשר וייס שליט"א:"ויש בזה הידור מצוה ותקנה ראויה". 

2.עשוי מחומר גמיש, מהודק על בית התפילין ואינו נופל בקלות.

3. שומר על פינות הבית מפני חיכוך בבגדים, הגורמים לפגיעה בריבוע התפילין, לעיתים עד כדי פסילת הבית.

4. אין צורך להסיר את הכיסויד בשעת הברכה, כדעת רוב הפוסקים וכהוראת הרשל"צ הגר"מ אליהו זצ"ל ויבדל"א הרה"ג אשר וייס שליט"א. דעת הרה"ג יצחק יוסף שליט"א:"ראוי בעת הברכה שהתפילין יהיו מגולות"

5. מאפשר לקשר היו"ד להיות עומד.

6. מתאים לכל מידות התפילין הנפוצות: 32 מ"מ- 36 מ"מ.

* מכסה רק שטח מינימאלי של התפילין ובכך נותן פיתרון גם לדין רואה את האוויר

 מקורות: מס' סנהדרין (פ"ט ע"א) מבואר דצריך שיהיה הבית רואה את פני האויר.

תוס' במנחות ל"ה ע"א: {בתירוץ הראשון מדבר על פסול כשחיבר לו בית דווקא בחיבור גמור. בתירוץ שני כותב שמא עיקר הפסול בתש"ר ולא בתש"י, בלשון שמא לכאורה יש להחמיר כדין ספיקא דאורייתא. בתירוץ שלישי} מתיר לכסות תפילין של יד ברצועה קטנה, דכיון שאין הרצועה מכסה על כל הבית אלא הבית מגולה ימין ושמאל.

 זהו הפיתרון של הכיסויד שאינו מכסה אלא את הקרנות בלבד אך רוב הבית מכל צדדיו וגם גג הקציצה ברובו הגדול רואה פני אויר. לפיכך פשוט דמותר אף לברך על התפילין בעוד הכיסויד מונח על התפילין. ואילו בכיסוי הישן שמכסה כל שטח הבית יש שיטות האוסרות.

כיסויד

בענין כיסוי תפילין של יד

במה ששאל לדעתי בדבר ההמצאה של כיסוי מיוחד לתפילין של יד שמכסה רק את הפינות של הבית כדי לשמור על הריבוע, אך כל צדי הבית נשארים גלויים וכך גם רוב רובו של גג הבית. ושאל לדעתי אם יש בהמצאה זו מעלה לעומת מה שנהוג עד היום לכסות את הבית עם כיסוי קרטון או פלסטיק שמכסה את כל הבית אלא שעושים חור עגול בגגו כדי לגלות את מקצת הבית מלמעלה.

הנה מבואר במס' סנהדרין (פ"ט ע"א) דצריך שיהיה הבית רואה את פני האויר ולפיכך אם הוסיף בית חמישי בתפילין של ראש פסל את התפילין. ויש לעיין אם פסול זה נאמר אף בתפילין של יד, ואם כיסוי התפילין בקרטון וכדו' כשכל הכונה לשמור על הריבוע פוסל משום דאינו רואה פני אויר.

ושאלות אלה תלויות בחידושים שכתבו התוס' והראשונים בהלכתא דא במנחות ל"ה ע"א.

דהנה כתבו התוס' שם כמה פירושים מה זה מעברתא. ובין השאר כתבו דמעברתא הוי "רצועה קטנה שמעבירין למעלה על בית תפילין של יד. ואין נראה לפסול משום שאינו רואה כל הבית את האויר, חדא דלא שייך אינו רואה האויר בכי האי גונא אלא כי חבר ביתא אחרינא תמן. ועוד דשמא דבית החיצון שאינו רואה האויר פסול לא שייך אלא בתפילין של ראש ולא בשל יד כמו שיש בתשובות הגאונים. ועוד כי הרצועה שנותנים על בית הזרוע אינו מכסה כל הבית, אלא הבית עצמה מגולה ימין ושמאל, א"כ הבית רואה שפיר את האויר לצד המעברתא ולצד שכנגדו".

הרי לן דלפי התירוץ הראשון לא שייך פסול זה אלא כשחיבר לו בית דהוי חיבור גמור ולא ברצועה שמעביר ע"ג התפילין כדי להחזיקן במקומן. ולפי תירוץ זה נראה פשוט דהוא הדין במה שמניחין כיסוי על הבית כדי שלא יתקלקל הריבוע, דכיון שאין כאן חיבור כלל וכל הרואה יודע שאין כיסוי זה עשוי אלא לשמור על הריבוע דינו כרצועה הקטנה שמעבירין ע"ג הבית.

ובתירוץ השני כתבו התוס' דכל עיקר פסול זה לא נאמר אלא בתש"ר ולא בתש"י, אך תירוץ זה כתבו בדרך שמא ולא קבעו בו מסמרות, ולכאורה יש להחמיר בזה כדין ספיקא דאורייתא.

ובתירוץ השלישי כתבו דכיון שהבית מגולה משני צדדיו לצד המעברתא ולצד שכנגד אף שרצועה עוברת עליו ומכסה את שני הצדדים האחרים שפיר הוי רואה פני אויר.

ולא נתברר בדבריהם אם התפילין כשרים רק משום שבשני צדדים אלה הבית מגולה לגמרי, או שמא בגילוי חלקי סגי, וגם לא נתברר בדבריהם רצועה קטנה זו שמעבירים על הבית מה עביה, והאם היא מכסה על כל הבית משני הצדדים או שמא הוי רצועה דקה ואינה מכסה אלא על חלק של צדי התפילין וגגו, ואפשר דלרווחא דמילתא כתבו דכיון שמשני צדדים  כל הבית רואה פני האויר כשר.

וקצת יש לדייק בלשונם שכתבו דכיון שאין הרצועה מכסה על כל הבית אלא הבית מגולה ימין ושמאל כשר, ומשמע קצת דאכן משני הצדדים האחרים הרצועה מכסה על כל הבית ואינו כשר אלא משום דמימין ומשמאל מגולה הוא, אך מאידך משמע טפי מלשונם דהוי רצועה קטנה דאינו מכסה את כל רוחב הקציצה, וצ"ע.

והנה בדברי הרא"ש בהלכות קטנות במנחות הלכות תפילין סימן ז' לא כתב אלא שני תירוצים בלבד: א. דאין פסול אלא כשחיבר לו בית ולא ברצועה בעלמא שאינו מחובר לתפילין. ב. אין דין רואה פני האויר אלא בתש"ר ולא בתש"י. ולפי דבריו אין מקום כלל לפסול ע"י כיסוי זה.

והנראה עיקר בזה דמסתבר דהלכה זו תלויה ברוב ככל שאר דיני התורה ואם רוב הבית רואה פני אויר כשר ואם רובו מכוסה ואינו רואה פסול, ואפשר דאף במע"מ כשר ולא בעינן רוב, ובהכי אתי שפיר בפשטות מש"כ התוס' דכיון דמימין ומשמאל מגולה כשרים לתפילין.

וחיפשתי באחרונים, ומצאתי בשו"ת תשורת ש"י ח"א סימן תקי"ג שנשאל בקשר לכיסוי הנ"ל שמניחים על תש"י למנוע חיכוך ופגיעה בריבוע, והביא את דברי התוס' במנחות, וכתב בשם יד מלאכי בכללי התוספות אות כ"ד שהביא בשם כמה אחרונים דכאשר מצינו כמה תירוצים בדברי התוס' עיקר ההלכה כתירוץ האחרון, ומשו"כ נטה להחמיר בזה, עי"ש.

ועוד ראיתי בשו"ת זכרון יהודה להגר"י גרינולד זצ"ל סימן ט"ז שהביא בשם מהר"ם שיק שאמר דאם היה בידו היה מתקן שכל אחד מחוייב להשתמש בכיסוי הנ"ל כדי למנוע קלקולים בריבוע, ובשם שו"ת ערוגת הבשם (או"ח סימן ז') הביא שאסר להשתמש בו, אך אין הספר תח"י ולא ידעתי טעמו ונימוקו. ומדברי הזכר"י משמע שאסר משום שאין להניח דבר חול ע"ג דבר קדוש, ואי משום הא נראה פשוט דכיון שכל הכיסוי לא נועד אלא להגן על התפילין אין בזה קפידא כלל, וצ"ע בדבריו.

ובשו"ת יד יצחק לזקנינו הגאון האדיר מטאלטשווא (ח"ג סימן רע"ה) כתב להחמיר בזה עפ"י דברי המרדכי (הלכות תפילין ד"ה תיתורא, י"א ע"א מדפוס וילנא) שכתב אף הוא מה שיש מפרשים "מעברתא תולה רצועה אחת עליונה על גבי תפילין של יד ממזרחו למערבו על גבי הקציצה מצד אחד, ויש תפילין קדמונים עשויים כן, ואין למחות. ואין לפוסלם משום שאין הבית רואה האויר, הא פירש משם הגאון דראיית האויר לא פסיל אלא בשל ראש. ועוד דבשל יד אמרינן לעיל, טולה עליה עור ומניחן, וכ"ש הכא שהבית רואה אויר".

אמנם שוב כתב המרדכי "ומיהו ר"י אמר, דאדרבה איפכא מסתברא דהיכא שכולו מחופה בעור כדלעיל עדיף טפי דנראה הכל כעור אחד... אבל היכא שניכר שאין מעור התפילין יש לפסול טפי, ויש לספק בדבר".

ולפי דברי המרדכי הללו כתב ביד יצחק להחמיר, עי"ש.

אך אי בדידי תליא כיון שלא מצינו חומרא זו אלא בדברי המרדכי, ובדברי התוס' והרא"ש כתבו להקל, ואף בדברי המרדכי מצינו שכתב תירוץ א' דלא מצינו פסול זה אלא בתש"ר ולא בתש"י, ואף בשם הר"י כתב ד"יש לספק בדבר", נראה יותר דלהלכה יש להקל.

ונראה עוד דאף לא נסתפק אלא ברצועה של עור שמעבירין ע"ג הקציצה והיא קבועה במקומה, וכך משמע ממה שכתב "ויש תפילין קדמונים שעשויים כן", הרי שרצועה זו קבועה במקומה, ובזה מסתבר יותר לפסול משא"כ בכיסוי זה שברור לעין כל שדבר חיצוני הוא ולא נועד אלא להגן על הקרנות.

כך היה נלענ"ד לולי דברי זקנינו הגדול.

ועיין עוד בשו"ת יביע אומר (חלק ח' או"ח סימן ד') שהאריך בזה מאד והביא חבל גבול של אחרונים שדנו בזה ומסקנתו דיש להסיר את הכיסוי בשעת הברכה, עי"ש.

ומ"מ נחזור לענייננו.

נראה לכאורה דעד כאן אין מקום להחמיר אלא בכיסוי המקובל שמכסה את כל הבית אלא שיש בו עיגול קטן מלמעלה שבו גג הבית רואה האויר, ובכה"ג יש מקום להחמיר כמבואר. אבל בכיסוי שהמצאתם שאינו מכסה אלא את הקרנות בלבד אך רוב הבית מכל צדדיו וגם גג הקציצה ברובו הגדול רואה פני אויר פשוט דמותר אף לברך על התפילין בעוד מרובע זה מונח על התפילין.

ומשו"כ אמינא יישר חילכם ודבר טוב עשיתם ויש בזה הידור מצוה ותקנה ראויה.

בברכת התורה

אשר וייס

המוצרים שלנו

מוצרי מפעל "תפילין בית-אל":

תפילין

את התפילין אנו מייצרים במקצועיות ובאיכות עילית, ע"פ תו תקן הלכתי ובהמלצת גדולי ישראל.

דגמים:

 תפילין היובל - מעל 50 הידורים

תפילין אודם - מעל 40 הידורים 

ברקת - מעל 30 הידורים 

 אודות רשימת ההידורים בתקן שלנו.

 לרכישת תפילין מהודרות.

תפידנית

תיק מגן לתפילין מפני חבטות, זעזועים ושינוי מזג אויר, התפידנית הינה פטנט של תפילין בית אל.

קופסהוד

בתי תפילין עם ריפוד מבודד ובולם זעזועים, אחיזה נוחה ומיקום הקשרים ע"פ ההלכה.

כיסויד

מגן גמיש לתפילין של יד השומר על הפינות מפני חיכוך, מהודק ואינו נופל, מהודר יותר הלכתית.

מפעל עתיר ידע וניסיון

מפעל תפילין בית אל, כמפעל מוביל בעולם התפילין והסת"ם, הציב לעצמו מטרה ייחודית להשקיע מאמצים בפיתוח חידושים, הן בייצור התפילין, והן בפיתוח מוצרים נלווים לשמירה על התפילין.

חידושים בתפילין:

כבר בשנים הראשונות להקמת המפעל, המפעל שיפר את היכולת לייצר תפילין מעור בהמה גסה.

מפעל תפילין בית אל פיתח שיטות עבודה חדישות וייחודיות בהם ניתן לייצר תפילין: חיתוך העורות, יצירת בתי התפילין בעזרת מכבשים המשלבים לחץ לתוך תבניות שהוכנו במיוחד לכבישת התפילין, מתקנים לייבוש התפילין, יצירת דבקים מעור התפילין, הבלטת השי"ן תוך התחשבות בהידור ההלכתי של הוצאה ידנית.

 במשך כל השנים תפילין בית אל ממשיך להתפתח, כך נוספו גם חידושים בתחום רצועות התפילין, קשר יו"ד עומד עפ"י פסיקת הרשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל, וקשר "חפץ חיים" (המאפשר לכורכים כלפי פנים לקבל קשר מהודק לבית).

במשך למעלה משלושה עשורים שוקדים רבני המפעל ובראשם הרב ישי באב"ד שליט"א מנהל המפעל, על עשיית תפילין בהידורים רבים יותר ובאיכות גבוהה יותר. כמו כן, הרבנים נמצאים בקשר מתמיד עם פוסקים ומורי הוראה גדולים על מנת לשכלל את עשיית התפילין ולזכות את עם ישראל בתפילין איכותיות ומהודרות ככל שניתן.

חידושים במוצרים נלווים: החידושים במוצרי נלווים הם פיתוח ייחודי של תפילין בית אל להגנה על התפילין 'תפידנית' - תיק מגן לתפילין מפני חבטות ושינויי מזג אוייר, תפידנית כפולה- למינחים תפילין של רש"י ור"ת, קופסהוד - בתי תפילין.

מפעל תפילין בית אל עוסק בפיתוח מתמיד של מוצרי הגנה ושמירה על התפילין על מנת שישמרו לאורך שנים רבות באיכות ובהידור מקסימליים.

בשנה האחרונה יצא לשוק מוצר חדש ומאד מבוקש, כיסויד- מגן גמיש לתפילין של יד, פטנט רשום של תפילין בית אל, שקיבל את ברכתם והמלצתם של כל גדולי ישראל, ספרדים (הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א) ואשכנזים (בד"צ העדה החרדית).

סיפורים על תפילין

אלישע בעל כנפיים:

למאמר תפילין כנפי יונה

"פעם אחת גזרה המלכות הרשעה גזירה על ישראל, שכל המניח תפילין על ראשו ינקרו את מוחו. והיה (תנא בשם) אלישע מניח תפילין.
יצא לשוק, ראהו קסדור(קצין רומי) אחד ורדף אחריו. ברח מפניו אלישע, ורץ אחריו החייל.
כיון שהגיע אצלו, נטל את התפילין מראשו ואחזן בידו.
אמר לו החייל: מה בידך?

השיב לו: כנפי יונה.
פשט את ידו, נעשה לו נס ונמצאו בה כנפי יונה. לפיכך היו קוראים לו "בעל כנפים".
ומדוע אמר לו כנפי יונה, ולא אמר לו שאר עופות?
משום שכנסת ישראל דומה ליונה, שנאמר (תהילים סח): כנפי יונה נחפה בכסף, ואברותיה בירקרק חרוץ. מה יונה זו כנפיה מגינות עליה, אף ישראל המצוות מגינות עליהן"

– תלמוד בבלי, מסכת שבת דף קל;

מפני מה כותבין תפילין בקנה?

מעשה שבא רבי אלעזר בן ר' שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר, ושמח שמחה גדולה, והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה. נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר. אמר לו: שלום עליך רבי, ולא החזיר לו. אמר לו [ר' אלעזר]: ריקה, כמה מכוער אותו האיש, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך? אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית... היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו, יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי, מורי מורי. אמר להם: למי אתם קורין 'רבי רבי'? אמרו לו: לזה שמטייל אחריך. אמר להם: אם זה רבי, אל ירבו כמותו בישראל. אמרו לו: מפני מה? אמר להם: כך וכך עשה לי. אמרו לו: אף על פי כן מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא. אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו, ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן. מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז".

ולפיכך זכה קנה ליטול הימנו קולמוס לכתוב בו ספר תורה, תפילין ומזזות.

(תענית כ ע"א-כ ע"ב) 

זהירות במצוות תפילין

שני חסידים היו באשקלון, אכלו ושתו ועסקו יחד בתורה. נפטר אחד מהם ולא הוספד כראוי. מת בנו של מוכס אחד ששמו מעון, ובטלו כל אנשי המקום ממלאכתם להספידו. התחיל החסיד להצטער ואמר ווי שאין לישראל שום זכות שהוצרך החסיד הזה לסבול כל כך בשבילם. נראה לו החסיד בחלום ואמר לו אל תבזה בן אדוניך, כלומר בני ישראל, אני עשיתי עבירה אחת ובזה שלא גמלו איתי חסד נתכפר לי, ואילו בנו של המוכס עשה מצווה אחת ובכבוד זה שעשו לו במותו קיבל שכרו. ומה עבירה עשה אותו חסיד? חס ושלום עבר שום עבירה מימיו, אלא פעם אחת הקדים הנחת תפילין של ראש להנחת תפילין של יד

-ירושלמי, חגיגה פרק ב' הלכה ב'

הסבר קשר חפץ חיים

הקדמה ככלל, מופיע שם ש-ד-י בכל נוסחי התפילין. האות שי"ן מוטבעת בתפילין של ראש, ובמקצת מן הנוסחים אנו קושרים אותה גם על כף היד בעת הנחת התפילין של יד. האות דל"ת - מתקבלת ע"י קשר ראש, בעורף. האות יו"ד - מתקבלת ע"י הקשר בתפילין של יד. קשר היו"ד של תפילין של יד חייב להיות צמוד לבית 24 שעות ביממה. הן בשעת הנחת התפילין והן בשעה שהן מונחות בכיסן. הפוסקים מחמירים מאוד בעניין, כמפורט ב"בית יוסף" וב"משנה ברורה". (א"ח - כ"ז) הבעיה: בעיה קריטית במיוחד קיימת בקשר פנים "אשכנז", שככל שמהדקים את הרצועה לזרוע, קשר היו"ד מתרופף ומתרחק מן הבית. ה"חפץ חיים" תיקן קשר יו"ד שיש בו לולאה יחודית המונעת את תזוזת הקשר ממקומו. . קשר פנים רגיל - לא עפ"י החפץ חיים (תמונה).

הסבר כללי: קשר יו"ד הצמוד לבית התפילין הוא חלק אינטגרלי מתפילין של יד, לכן הוא חייב להיות צמוד אליו בכל עת ובכל זמן אפילו לא בעת הנחת התפילין. הפיתרון: הפיתרון ב"קשר חפץ חיים" אינו חדש, אך הוא לא בוצע עד כה מכיוון שלא היו קופסאות מתאימות המיועדות להכיל את בתי התפילין ואת הקשר שהוא גדול במקצת מהקשר פנים הרגיל. מפעל תפילין בית אל פיתח את ה קופסהוד על מנת לתת פיתרון גם לבעיה ההלכתית של קשר אשכנז פנים. קשר חפץ חיים - צמוד לבית התפילין כל הזמן. מפעל "תפילין בית א-ל" אימץ את מסורת ה"חפץ חיים" ופיתח את ה"קופסהוד", שהוא המארז היחיד המתאים לתפילין של יד עפ"י קשר ה"חפץ חיים". מבט על (המחשה) - תפילין של יד עם קשר חפץ חיים, הקשר צמוד לחלוטין לבית התפילין.

דוגמא לכתב אשכנזי

<<חזור

הוראות השמירה על התפילין והאחריות עליהן